|
איקונוגרפיה (Iconography)
תחום הלימוד העוסק בחקר המרכיבים החזותיים מבחינת תיאורם הפיזי ומשמעויותיהם. ההיסטוריון לאמנות ארווין פנובסקי הבחין בין פעולת הזיהוי של מרכיבי התמונות ונושאיהן שאותה הגדיר איקונוגרפיה, ובין הפרשנות וזיהוי המשמעויות שלהן - איקונולוגיה.
איקונולוגיה (Iconology)
מתן פרשנות לנושא היצירה על בסיס חקר ולימוד הקונטקסט התרבותי וההיסטורי שבו היא נוצרה.
אלגוריה (Allegory)
סדרה של סמלים שהם חלק ממערכת רחבה יותר של משמעות. האלגוריה עושה שימוש בסמלים הבאים לידי ביטוי בתמונות או בסיפורים על מנת לבטא רעיונות מופשטים וכלליים. באמנות הרנסנס האלגוריות מתייחסות לרוב לרעיונות מתוך כתבי הקודש ומתוך המיתולוגיה היוונית. דוגמה לאמנות אלגורית במאה העשרים היא ציור המחאה "גרניקה" של פיקסו. היצירה "גרניקה" נוצרה אמנם בעקבות אירוע מסוים במלחמת האזרחים בספרד, אך הציור המורכב מסמלים תרבותיים מוכרים משמש כמחאה אלגורית המתייחסת למלחמה בכלל.
אמנות גרפיטי (Graffiti Art)
סוג אמנות שצמח החל בשנות השבעים בניו יורק. אמנות הגרפיטי משלבת בתוך היצירה אלמנטים של גרפיטי. אמנות זו ניכסה את תרבות השוליים של הרחוב והכניסה אותם אל תוך הגלריות. אמני הגרפיטי הידועים הם ז'אן מישל בסקיה וקית' הרינג שפעלו בשנות השמונים. הרינג גיבש ביצירתו שפת ביטוי אישית דמוית גרפיטי.
אמנות דיגיטאלית (Digital Art, Net Art)
סוג אמנות עכשווי שבו נעשה שימוש באמצעים הטכניים של רשת האינטרנט כחלק מאמצעי הביטוי של היצירה. לעתים היצירה הדיגיטאלית מצויה כולה על המסך, ולעתים היא חלק ממיצב המורכב מחומרת המחשב ומאובייקטים נוספים. יצירות דיגיטאליות או יצירות של אמנות רשת (net art) יוצרות עם הצופה אינטראקציה המתאפשרת תודות לטכנולוגיה הדיגיטאלית. הצופה יכול להגיב למראה עיניו, להתערב ביצירה או לגלות בה חלקים בלתי גלויים שתוכנתו בה.
אמנות דקורטיבית
מונח המציין אמנות שימושית או אומנות היוצרת כלים וחפצים, או פריטים אחרים בעיצוב הפנים, בתחומי עבודות הזכוכית, הקרמיקה, הטקסטיל, העץ, המתכת וכו'. ההיסטוריונים לאמנות סיווגו אמנות זו בקטגוריה של "אמנות זעירה" כדי להבדילה מ"האמנות הגדולה", קרי: ציור, פיסול ואדריכלות.
אמנות מופשטת (Abstract Art)
אמנות שבה מודגש מרכיב הצורה בתיאור הנושא, ואת מרכיביו ניתן לעתים לזהות, ולעתים אין עוד אפשרות להכיר כלל. האמן וסילי קנדינסקי נחשב לחלוץ האמנות
אמנות מטפיזית
באיטלקית: Pittura Metafisica) - שמה של תנועת אמנות איטלקית שייסד בשנת 1917 הצייר ג'יורג'יו דה קיריקו, הנחשב למבשר הציור הסוריאליסטי. הציירים המטפיזיים יצרו תמונות מסויטות ששידרו אווירה על-טבעית ותלושה מהמציאות - אווירה דמוית חלום שבו משתלבים מציאות והזיה. התנועה התפרקה בשנת 1920.
אמנות נאיבית (Naive Art)
משמעות המונח במובנו האחד מכוונת ליצירות אמנות שנוצרו על ידי אמנים נטולי הכשרה פורמאלית באמנות, אך סגנון נאיבי נמצא גם אצל אמנים שהוכשרו לאמנות כצורת ביטוי מכוונת. המונח מכוון באופן מיוחד לאמנים שפעלו בראשית המאה העשרים, כמו המוכס רוסו (Rousseau) (ראה למשל "החלום" של רוסו) שציוריו מאופיינים בסגנון ילדותי תמים בצבעים בוהקים. אמנות פיגורטיבית (Figurative Art)
יצירת אמנות המתארת פרטים שניתן לזהותם מתוך עולם התופעות, כגון: דמויות אדם, נופים, טבע, דומם וכדומה.
אמנות פסיכדלית (Psychedelic Art)
סגנון באמנות או בעיצוב המשקף מצב מנטאלי שנוצר בהשפעת סמי הזיה כמו LSD. הביטויים הפסיכדליים החזותיים קשורים לכרזות, לאמנות של שנות השישים ולמוזיקת הרוק, למשל סרט האנימציה של להקת החיפושיות "צוללת צהובה".
אסמבלז' (Assemblage)
בצרפתית - צירוף. באמנות - צירוף בשלושה ממדים של חומרים מצויים לכדי אובייקט אמנותי. טכניקה זו, שהתבססה על רעיון הקולז', רווחה באופן בעיקר בשלהי שנות החמישים של המאה העשרים כחלק מזרם הניאו-דאדא, אך כבר בשנת 1912 יצר פיקסו פסלי אסמבלז' קוביסטים.
אקלקטיציזם (Eclecticism)
בעברית "לקטנות" - גישה המשלבת מקורות השפעה שונים ביצירה אחת, אם באמנות ואם באדריכלות או בעיצוב.
איור
עיטור של כתב היד בתקופת ימי הביניים באמנות המודרנית ציור המיועד להסביר טקסט
אקריליק –
היא המצאה חדשה שפותחה במיוחד בשביל ציורי קיר חיצוניים. צבעים אלה גמישים במיוחד וניתן להשתמש בהם במספר אופנים. הצבע ניתן לדילול במים בהתייבשו יוצר שכבה בלתי חדירה למים. קשת גווניו רבה ניתן למרוח אותם על משטח יבש ולא שומני. כמו כן ניתן להשתמש בבד פשתן ללא צבע יסוד. לאחר השימוש במכחולים חשוב לרחוץ אותם במים וסבון מייד ולמנוע בכך את התייבשותם.
אשליה/אילוזיוניזם –
שימוש בטכניקות ציוריות כדי ליצור אשליה של חלל אמיתי וצורות ממשיות על משטח דו- מימדי. פרספקטיבה ותאור ציורי מדויק משמשים אמצעים למטרה זו.
אבסטרקט –
אמנות שאינה מבוססת על דימויים ומשתמשת בקווים, טקסטורות וצבעים להביע את החוויה או הרעיון.
הפשטה –
טכניקה של ציור המתעלמת ממוקדי המודל או האובייקט ויוצרת דימוי של אב טיפוס ראשוני.
ארכיטקטורה/אדריכלות -
אומנות של בנייה, העוסקת בתכנון ועיצוב חללי פנים ומרחבי הסביבה והחוץ. תחום האדריכלות כולל בתוכו קטגוריות נוספות. קיימים אדריכלי נוף וגנים, מעצבי פנים, מתכנני ערים ועוד.
אוונגרד –
מילה צרפתית שמובנה חיל חלוץ המציינת יצירות אמנות או אמנים החורגים מהמסגרת הקלאסית והמסורתית המקובלת באקדמיה, ויוצרים זרם חדש באמנות.
זרמים מהפכניים נודעים גם בתחומי אמנות נוספים כמו מחול, מוסיקה ואמנויות פלסטיות.
איקונין – (icon)
סגנון ציור ביזנטי, מונצח על לוח עץ, קירות או בצורת פסיפס. מתאר קדושים כמו ישו, הבתולה מריה ועוד. סגנון זה נהוג בכנסיות הפרבוסלביות הרוסיות,
והביזנטיות היווניות.
אורצל- ((chiaroscuro
שיטה ליצירת רושם תלת ממדי באמצעות גוונים משתנים של צבעים כהים ובהירים.
אטליה –
סטודיו או סדנת אומן, בשפה הצרפתית.
אסתטיקה –
הפילוסוף אמיל גוטליב טבע מטבע לשון זו בשנת 1762 עם הזמן הפך למושג
מוביל בקביעת אמות מידה של יופי, אמצעי שיפוט וקביעה ביצירות אמנות ומיונן.
אקדמיה –
מוסד מקצועי המאגד בתוכו אמנים וחוקרים בתחום האמנות. המקור לקוח מיוון
העתיקה:
האקדמיה של אפלטון באתונה שנוסדה בשנת 387 לפנה"ס.
האקדמיה של ואזארי בפירנצה 1546 בה למד מיכאלאנג'לו.
האקדמיה ע"ש לוקס הקדוש ברומא.
האקדמיה האמריקנית לאומנויות יפות 1802 בניו יורק.
האקדמיה הלאומית לעיצוב 1826 בניו יורק.
האקדמיה המלכותית לציור ופיסול בפאריס.
אקספרסיוניזם
זרם באמנות שהחל משנת 1905 לערך, המתאר כל אמנות שצומחת מרגשות סובייקטיביים ולא מתצפיות אובייקטיביות. התמונות האקספרסיוניסטיות מבטאות את תחושתו האינדיבידואלית של האמן ולא את מציאות העולם הסובב אותו.
מאפיינים אותו הצבעים הסמליים, המועצמים, והדימויים המוגזמים. האקספרסיוניזם קיבל אופי גרמני מובהק שעסק במיוחד בהיבטים האפלים והמסתוריים של הנפש האנושית.
בין האמנים הבולטים הוא הצייר הגרמני ז'ורז' רואו התמונה "פרוצה מול מראה" הינה אחת
המפורסמות של יצירותיו, אמיל נולדה תמונה מייצגת שלו "לפנות ערב", ארנסט לודוויג קירשנר אחת מתמונותיו המפורסמות שלו " סצנת רחוב בברלין" ועוד אחרים.
אובליסק
לקוח מהאמנות המצרית הוא מונומנט מחודד כלפי מעלה, בדרך כלל עשוי מגרניט, בסיסו מרובע וקצהו העליון דמוי פירמידה מחודד. המצרים נהגו לצפות את האובליסק בצבע זהב ועליו חרטו כתבי חרטומים. האובליסקים נבנו במצרים העתיקה,
ומוקמו בזוגות בכניסה למקדשים. האובליסק סימל את האל הרע ונאמר שהוא קרן שמש מאובנת, מכאן צבעם הזהוב. אובליקסים דומים נמצאים ברומא בפיאצה סן ג'ובאנו.
מונומנטים מודרניים נמצאים: בפריז בכיכר קונקורד הממוקמת בקצה המזרחי של שדרות שאנז אליזה, בוושינגטון בירת ארה"ב אנדרטת ג'ורג' ווושינגטון , בארגנטינה ליד בנין הפרלמנט בשדרת ה9 ביולי שבבואנוס איירס ומונומנט על שמה של קליאופטרה- "המחט של קליאופטרה" שניצב על גדת התמז בלונדון, האובליסק נבנה ב1878 בתקופת המלכה ויקטוריה.
אימפרסיוניזם –
סגנון באמנות המודרנית שעיקרו התשוקה לנטורליזם ואינדיבידואליזם , היצירה מבוססת ע"פ התרשמותו של האמן. האימפרסיוניזם נולד באופן רשמי בשנת 1874, רוב היצירות שהוצגו היו גסות יחסית ולא מלוטשות. האימפרסיוניסטים המפורסמים היו מונה, רנואר, מוריסו וסיסלי.
אופיצי -
הינה גלריה לאמנות הציור והפיסול הנחשבת לאחת החשובות בעולם וממוקמת באיטליה בעיר פירנצה. המוזיאון נוסד בידי משפחת מדיצ'י וניתרם לטובת תושביו. בגלריה אוסף היצירות המדהים משקף את אמנות הרנסאנס ואת גדולי האמנים כמו מכאלאנג'לו, בוטיצ'לי,רפאל,קוריאג'ו, קאראוואג'יו. כמו כן מוצגים יצירותיהם של ההולנדים והפלמים הנודעים בהם: דורר, רמברנט ורובנס. כמה מהיצירות המפורסמות בעולם נמצאות בגלריה
"לידת וונוס" של בוטיצ'לי, וונוס של טיציאן (venus of varbino), "המשפחה הקדושה" של מכאלאנג'לו, "הדוכס והדוכסית מאורבינו" של פיירו דלה פרנצ'סקה ועוד.
אמנות הפנטסטי –
אמנות שנולדה כתנועת מחאה לרשעות של מלחמת העולם הראשונה.
שני זרמים שאיפיינו את אמנות הפנסטי הן הדאדא (בגרמנית סוס צעצוע) והסוריאליזם שהיו בעלות אופי פילוסופי.
האמנות שיקפה חלומות לא מודעים,פנטסיות, את חוסר ההיגיון והחיפוש אחר חירות אמנותית חדשה. מהאמנים הבולטים לזרם אמנות זה הם: ג'ורג'יו דה קיריקו ,אנדי רוסו,
קארלו קארה האיטלקי.
איקונוגרפיה -
האיקונוגרפיה היא מחקר הסמלים ודרכי הביטוי באמנויות בתקופות השונות של האמנות.
האיקונוגרפיה עוסקת בניתוח כלל האלמנטים המופיעים ביצירה (סמלים, דמויות, התרחשויות וכו') ומשמשת לרוב בחקר תולדות האמנות.
אלגוריה -
האלגוריה הינה משל רחב ומפותח במטרה להעביר מוסר השכל.
אימפסטו - (impasto)
טכניקת ציור בה נעשה שימוש בשכבות עבות של צבעי שמן סמיכים. אחד האמנים הראשונים שעשה שימוש באימפסטו ביצירותיו היה הצייר רמברנדט.
|