…
אמנות היסטוריה של האמנות תחומים ומושגים באמנות אמנים מוזאונים וגלריות לימודי אמנות חדשות האמנות

…
על הפרויקט מצטרפים חינם! קישורים תנאי שימוש באתר

ראשי » חדשות האמנות » המסע אחר יצירת אמנות אירוטית

המסע אחר יצירת אמנות אירוטית

לאחר 50 שנות "מרדף", אחר יצירת האמנות האירוטית של גוסטב קורבה, femme nue couchee" ,1862" תוצג התמונה במוזאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק. התערוכה המוקדשת לאמנות העבר,תיפתח ב-27 לפברואר, ותהיה בהיקף הגדול ביותר, לתערוכות מסוג זה, ב 30 שנה אחרונות. יצירת האמנות "femme nue couchee", נעלמה מכספת של בנק בבודפסט, במהלך מלחמת העולם השניה, הייתה שייכת לאספן יהודי, פראנס האטוואני. היצירה, שבה והופיעה בסלובקיה לאחר חמישים שנה של חיפושים אינטנסיביים אחריה, שדמו למשחקי חתול ועכבר, בלתי פוסקים. לפני כשנתיים לאחר "שפדו" את היצירה, היא הושאלה לגראנד פאלאס בפאריס, למשכן לאמנויות העבר. ועתה תהיה מוצגת לראשונה, במוזאון המטרופוליטן בניו יורק. מטרת התערוכה, לחשוף בפני הדור החדש את חשיבות אמנות הציור הפיגורטיבי מהמאה ה- 19. בתערוכה, שנערכה בגראנד פאלאס בפאריס, דאשתקד, יצירת האמנות "femme nue couchee, נעדרה מתערוכה ב1977 שהוקדשה לאמנות העבר במאות ה 19 ו ה 20 .

««« גוסטב קורבה, 1862 femme nue couchee

יצירת האמנות שצוירה בידי האמן הצרתי, גוסטב קורבה, שייכת למשפחת האטוואני והייתה רכושם עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. ללא ספק, משפחת האטאווני היא דוגמה קלאסית, למשפחות יהודיות שאיבדו את כל רכושם במלחמה, כולל אוצרות אמנות, ויצירות קודש, אשר ניגנבו ונעלמו במרוצת שנים אלו. משפחת האטאוואני, היא משפחה יהודית אמידה, מהונגריה, הייתה מעורה היטב בחיי החברה והתרבות של הונגריה באותה העת. כאות הוקרה לפעילותם החברתית ותרומתם להתפתחותה הכלכלית של הונגריה, הוענק להם תואר אצולה ע"י הקיסר פראנץ יוזף, עצמו. גילוי היצירה האובדת, של קורבה, מאופיינת בפעילות רבה, ומעורבים בה, קצין רוסי, רכבת גנובה, עורכי דין בעלי שם, מכירות פומביות של בתים, אנשי משטרה משני עברי האוקינוס האטלנטי, סוג של סיפורי ריגול עסיסי, ומרתק. למשפחה, אוסף ציורים עשיר של קורבה, ביניהם יצירה מפורסמת אחרת, "leorigine du monde" , אחת היצירות הידועות בהיסטוריה של האמנות, ציור אבריה "המוצנועים" של אשה, בתקריב, מ 1866.

««« leorigine du monde, גוסטב קורבה, 1866

גם לתמונה זו יש היסטוריה מעניינת, הכוללת דמויות שונות ואף היא הייתה בגדר תעלומה במשך-44 שנים. היא התגלתה באקראי, בעת מכירה פומבית ב 1912, כשגברת בשם ויולט מוכרת יצירה שנייה לגלריה, ומוצגת כתמונת נוף של ים. האב, פראנס האטוואני כאספן אובססיבי, רוכש מיד את שתי היצירות, כשהתמונה "leorigine du monde" ביניהן. התמונה השניה ידועה אף היא, "castlel fortress" . האטוואני עצמו היה צייר מוכשר, סיים את האקדמיה על שם ז'וליאן בפאריס, והגיע לאוסף מכובד של 700 יצירות אמנות מקור. עיקר אהבתו נודע לאמנים צרפתיים מהמאה ה-19, כשלקורבה יש מקום מיוחד באוסף שלו. ב 1942 לאחר ההפצצה הראשונה של בודפשט מעביר האטאוואני 350 ציורים מאוסף יצירות האמנות, לבנק המרכזי, בבודפשט, ביניהן היצירה האבודה, femme nue couchee. שאר היצירות, נישארו בוילה המשפחתית, היות ולא נימצא מקום מתאים לגודלן, לשכן באחד מהבנקים במדינה. שנתיים מאוחר יותר, משתלטים כוחות נאצים על ביתם של האטאוואנים. המשפחה מצליחה להמלט ושורדת את השואה במחבוא. אולם אוסף היצירות ניפגע וחלקו הגדול נעלם. התמונות ששוכנו בכספת הבנק, נבזזו, תחילה בידי אנשי הס.ס והמשטרה ההונגרית, הנאצית. ומאוחר יותר, הוילה, נהרסת עד היסוד בהפגזות. גורלם של הציורים נותר תעלומה עד סוף המלחמה הקרה בין המערב למזרח אירופה.

בשנות ה-80 המאוחרות התגלה חלק מאוסף האטוואני, שהוסתר במוזאון בעיר ניז'ני נובגורוד, ברוסיה. לכאורה, הצבא האדום גילה את הציורים בעיירה ריינברג, ליד ברלין, והחליט להעבירם לרוסיה. ההשערה האחרת היא, לאחר כיבוש בודפשט ע"י הצבא האדום, ניבזז הבנק והציורים שנימצאו בכספת, הוחרמו כשלל מלחמה, "באופן רישמי לחלוטין" בידי היחידות המיוחדות של צבא רוסיה, והולאמו כנכס לאומי. באוסף ניכללו בין השאר, תמונתו של קורבה, "leorigine du monde", ציוריו של ג'ולס בורדט, דלקרואה, דומייר ומאנה. ב1946 חלה תפנית מפתיעה. קצין רוסי, שכניראה היה שותף בהלאמת הרכוש הסודי, התנדב "לפדות" חלק מהאוסף היקר, כמובן בתמורה כספית נאותה "וסימלית". בצורה זו פדה הברון פראנסיס האטוואני, 10 ציורים וביניהם, הציור הפרובוקטיבי, "leorigine du monde. אולם לתמונה של קורבה ה "femme nue couchee" לא היה זכר. בשנים הבאות עזב הברון את הונגריה, שהייתה עכשיו חלק בלתי ניפרד, מברית וורשה. בעזיבתו הורשה לקחת עימו את הציור הבעיתי leorigine du monde, בהתיחס לכך שנימצא בו פגם אסטטי מצד השילטונות, כך שהתמונה נדדה איתו למערב אירופה, ציור אחר ניפדה מאוחר יותר. הברון, מצא את מקום מושבו בפאריס ושוויץ. כדי לתמוך כלכלית במשפחתו, נאלץ היה , הברון, להיפרד מחלק של אוספו. קירות ביתו היו חשופים עתה, אולם הוא השלים את החסר בביקוריו האובססיביים בגלריות ובמוזאונים המקומיים. ציורי האוסף שלו נימכרו לגלריות מפורסמות בעולם כולו. גם התמונה האירוטית, "leorigine du monde", נימכרה במכירה פומבית, לגלריה בוושינגטון תמורת 1.5 מיליון פראנק. הברון ניפטר ב-1958 בהאמינו שיורשיו ימשיכו לחפש את יצירות האמנות האבודות. ואכן חלק מהאוסף נימצא ברוסיה, ואף מוצג במוזאון "פושקין" במוסקבה עד עצם היום. באופן רישמי נאמר , שיצירות האמנות הוחרמו ע"פ החוק, כשלל מלחמה. אולם ביניהן, לא נימצאה התמונה של קורבה, "femme nue couchee". הציור אבד, ללא עיקבות..

ב-2002 הוסר הלוט, ונידמה כי הציור קיים, אולם הדרך אליו הייתה ארוכה ומלאת מהמורות, אשר כללה, משטר עוין בהונגריה, מאפיה סלובקית, שבידיה הייתה התמונה הניכספת, הניסיון של מתווך המאפיה, שכינה עצמו, דילר לעתיקות, למכור את הציור באופן עצמאי לא צלח, היות והציור ניכלל ברשימה של רכוש ניבזז. ניסיון דומה שכשל היה עוד בשנת 2000, בידיעת המוזאון בהונגריה, שאף ניסה לרכשו, לאוסף המוזאון שלו, בבודפשט. למרבה הפליאה, מנהלי המוזאון, לא טרחו להודיע ליורשים החוקיים, על הימצאה של התמונה, ולמרות שהיו בעצם בקשר רציף עימם.... ושאלת מיליון הדולר היא השאלה, כיצד הגיע הציור המפורסם של קורבה, לידיה של המאפיה הסלובאקית, דווקא!?

««« פורטרט עצמי של גוסטב קורבה, 1848-49

לעיתים המציאות של החיים, עולה על כל דימיון. ב 1945 עם סיום המלחמה, נעה קבוצת לוחמים רוסים לעבר עיירה סלובאקית מנומנמת, בחיפוש נואש אחר עזרה רפואית דחופה, לאחד מקציניהם. למרות סופת השלגים הם מאתרים רופא מקומי, שמצליח להציל את חיי הקצין, ובתמורה הם מעניקים לו ציור, נכון, המתנה הייתה הציור של קורבה, "femme nue couchee", התמונה היקרה שכנה בביתו עד מותו ב 1989, ומאז הפכה לרכוש המאפיה הסלובאקית (איש לא יודע כיצד). ב 2003 נעשה ניסיון חדש של מתווך המאפיה הסלובאקית, ליצור קשר עם היורשים, אולם גם הפעם המשא ומתן עולה על שרטון.

בזה לא תמה הפרשה התמוהה, מתווך המאפיה הסלובקית, מנסה עזרה מבית, לתמונה נכנסים פקידים מהבנק האוסטרי, מטרתם לתווך בין המאפיה לבין היורשים. מחיר התמורה עולה ל- 1.5 מיליון דולר. אולם, גם עיסקה זו לא יצאה אל הפועל, והציור שוב חומק מידי היורשים. המנברות, והאילתורים של הדילר החמקמק, מסיבים את תשומת ליבם של האינטרפול, ה f.b.i, ומשטרת סלובקיה. החקירה הבין יבשתית והמסועפת, ניתקלה בקשיים פרוזאיים. המשטרה הסלובקית מחליטה שאין אפשרות להוכיח כי הציור הינו רכוש גנוב, ומסרבת להמשיך ולשתף פעולה. חברי הוועדה "להשבת רכוש לקורבנות השואה ובראשם גולדשטיין, לא אומרים נואש.

ב-2005 הם מציעים 300.000$ תמורת הציור, במטרה להסב את תשומת לב התיקשורת, בבראטיסלאבה. ואכן הניסיון מעלה פרי. הסיפור אודות יצירת האמנות שנלקחה כשלל, פורסם בהרחבה בעיתונות המקומית. עובדה אחת הייתה מעל כל ספק- התמונה אינה ניתנת למכירה בסלובקיה, כשם שאינה נימכרת בלונדון. המצב הדחוק מלחיץ את הדילר, הוא מסכים למשא ומתן, דרך הוועדה car, וועדה שהוקמה למען השבת רכוש של קורבנות השואה, ועם היושב הראש שלה, מר' גולדשטיין. אולם בעיה בלתי צפויה, העיבה על ההצלחה הסופית. הברון, פרנס האטווני, היה צייר שרצה להוכיח את כישוריו, לשם כך הוא החליט לצייר את הציור הספציפי, femme nue couchee, ושלח אותו לתערוכה שהוצגה בבלגרד (ספק בבדיחות דעת) בחסותו של ידידו, הנסיך פאול, שהיה ידוע כמבין אנין טעם ומומחה לאמנות. היצירה הוצגה, כציור אורגינלי של האמן, גוסטב קורבה. בעיקבות גילוי זה, עולה השאלה הבלתי נימנעת, האם הציור שבידיהם, הינו אורגינאל או שזה הציור של אביהם, הברון פרנס האטוואני.

לאחר בדיקת מומחי אמנות, הוברר מעל כל ספק, התמונה שבידיהם הינה האורגינל היחיד, שצויר בידי גוסטב קורבה. החיפוש האינטנסיבי ממקד ושופך אור על עובדות חשובות, שתהיינה להן השלכות לעתיד : גילוי יצירת המופת של קורבה מוכיחה חד משמעי, עבודת הוועדה להשבת רכוש קורבנות השואה, חשובה, איכותית, ושינתה בצורה משמעותית את התיסבוכת הבלתי פתורה עד כה, להשבת יצירת המופת למשפחה. כמן כן, הוכח בצורה פסקנית ונוקבת, יצירות אמנות גנובות, או בזוזות, אינן יכולות להימכר באירופה. ולמרבה הצער, עדיין, קיים רכוש רב, אשר ניגנב והוחרם בתקופת המלחמה, וטרם הושב לבעליו החוקיים. צער רב מביע מר' גולדשטיין, על כך ששילטונות בהונגריה ורוסיה, מסרבים למשא ומתן, להשבת רכוש של קורבנות השואה, ועדיין, הציורים מאוספו של הברון, פרנס האטוואני, מוצגים במוזאונים של בודפשט, מוסקווה וניז'ני נובגורוד, למרות המחאה והתרעומת.