אתמול 11.2.08, בסמוך לנעילת דלתות המוזאון הפרטי buehrle, בציריך, פרצה כנופית שודדים (3) עטויי מסכות סקי אל הגלריה, ובאיומיי נשק, שדדו יצירות אמנות שערכן נאמד ב-$163.2 מיליון!!
ביניהן יצירותיהם של, וואן גוך, סזאן, קלוד מונה ודגה. המשטרה המקומית הודיעה שזה מקרה שוד של אוצרות אמנות, הנועז ביותר בהיסטוריה של שוויץ והן באירופה. שלושת השודדים נכנסו למוזאון כמחצית השעה לפני סגירתו, אחד השודדים באיומי אקדח, פינה את עובדי המוזאון אל המרתף, ואילו שניים הנותרים הסירו את הציורים מעל הקירות, אחד הפורצים, כך ע"פ עדות המשטרה, דיבר גרמנית במבטא סלאבי. את התמנות העמיסו על אופנוע ונעלמו. בין התמונות שניגנבו יצירתו של קלוד מונה "poppies nearvetheuil", יצירתו של דגה "count lepic and his daughters", הציור של וינסנט ואן גוך, "chestnut in bloom", והציור של פול סזאן, "boy in a red waistcoat".
«««
מבט על ציריך, מקום ארוע השוד
««« קלוד מונה, שדה פרגים
««« הרוזן לפיק ובנותיו, דגה
««« איירין הקטנה, פייר אוגוסט רנואר, 1890
אוצר המוזאון ציין, שהיצירות הינן החשובות ביותר באוסף של המוזאון. ב f.b.i. אישרו כי שוק יצירות אמנות גנובות נאמד ב6$ ביליון , האינטרפול הודיע כי 30.000חפצי אמנות גנובים, טרם נימצאו. למרות שיש עליה בגנבות יצירות אמנות, ידוע כי מכירתם בלתי אפשרית, אלא אם כן, כוונת השודדים לסחוט את בעלי הרכוש. אחד מכיווני החקירה קשור לעברו של בעל הגלרייה, buehrle שהיה תעשיין נשק, ובמלחמת העולם השנייה סחר עם הרייך השלישי. האוסף של המוזאון נחשב לאוסף הפרטי מהגדולים ביותר שהוקמו עם תום המלחמה. בעת האחרונה, רכש המוזאון 13 יצירות אמנות, שניכללו ברשימת אוצרות אמנות שניגנזלו ע"י המשטר הנאצי, בעת השואה. מידע אחר שהובא לידי העיתונות, כי לאחר המלחמה רכש המוזאון 77 יצירות אמנות, למרות שבית המשפט הכריז עליהן כרוש השייך ליהודים, ואילו במוזאון הן מוצגות, כרכש, שניקנה בצרפת ב 1951, מאוסף פרטי.... ברשות המוזאון יצירות מפורסמות משל רנואר "איירין הקטנה", ו "הרקדנית הקטנה" של אדגר דגה, גנבתן של 2 היצירות הללו נימנע, יתכן מפני חששם של הפורצים, למשקל יתר שעלול היה לפגום בזמן ההימלטות. כל התמונות שניגנבו היו מוגנות ע"י זכוכית משוריינת ומוגנת בעזרת אזעקה מיוחדת. לא אחת, התפארו השוויצרים כי הם מוגנים היטב בפני פריצות... עד כה. כשאוצרות אמנות ניגנבות ונעלמות, כולנו יוצאים ניפגעים, כי הרי לא נדע מעולם אם נוכל לראותם שנית...