תקופת ה"גימיקל" באמנות של היום

אין ספק בעובדה - הדור הנוכחי הוא דור ה"גימיקים".
בדרך כלל הגימיקים נועדו לקידום מכירות ופרסום קמפיינים מסחריים. משך חייהם נועד לזמן קצר וקצוב מראש, וע"פ רב הינם אגרסיביים, פועלים על חושינו הפרימטיביים ביותר בעוצמה, כי בעצם לצורך זה הם נועדו. כל האמצעים כשרים להשגת המטרה - למכור ומהר בעטיפה מפתה וזוהרת והרבה מילים גבוהות. להשתמש במונחים כמו " אמנות", "אמנותי", הינה שיטה "גימיקית" נפוצה, שהוכיחה את עצמה היטב. "הפראזה" מהלכת קסמים על הדיוטות, ואנשים.  "a peace of art" יכולה לתאר קערה, פריט לבוש, או תצוגת מזון, כמו עוגות מרציפן, סידור זרי פרחים והיד נטויה.

לאוירה ה"אמנותית" של מקום המכירה, שעתה היא "גלריה", יש משקל לא מבוטל לשכנע את הקונה שאכן הוא רוכש לעצמו פריט אמנותי ואפילו פריט אספנות עם תעודות.. רק מעטים יפקפקו בדברי המוכר/ת או הפרסומת. מיומנות אנשי המכירה והחשש של הקונה לגלות בורות בהבנת רזי האמנות, מקלה על המכירה ועושה אותה לודאית, במקרים רבים דוקא מחירו הגבוה של הפריט יעלה את ערכו כיצירה אמנותית מודרנית. מושגי היסוד באמנות השתנו עם עם השנים ועוותו בידי בני אדם, כך שההבחנה בין שני המושגים- "אמנות" ואומנות, הטשטשה לחלוטין, דבר שתרם לירידת ערכה האמיתי של האמנות מקדם דנן.

הגבולות שהוסגו תרמו ללא ספק לכאוס מוחלט בהבנת מושג אמנות מהו, הוליד סימפטומים חדשים, ו"משבר האמינות באמנות" הוא מצב נתון כיום, ועובדה קיימת. המושג "תחכום" תפש את מקומן של אידאות ותהליכים כמו לימוד, תירגול, ניסיון. הזמן והתוצאה הם ה"issue". בני הדור הנוכחי המורגלים בגימיקים, מעוניינים בתוצאות מיידיות, השקעה היא מילה המתחרזת עם השקעה במניות, בבורסה, אמצעים שמניבים תוצאה מיידית. השקעה בלימוד האמנות היא זניחה וכמעט מיותרת לדור ה"גימיקל". צורת החשיבה של דור ה"גימיקל", הולידה את השרלטנות באמנות, יצרה מונחים כוזבים בשם האמנות, ויצרה אמנות שיטחית, מתחנפת, אמנות ממוסחרת.

מיסחור האמנות, ושימוש ב"גימיקים" זולים, לא מביא כבוד ליצירה ולאמנות, אלא הופך אותם לנזילים, חסרי הערכה, כמעט מבויישים.. האם לשפוך צבע על בד הוא אמנות, ליצור אפקטים על בד בעזרת הגוף היא יצירת אמנות, האם כל ציור חוייתי הוא בבחינת יצירת מופת, יצירת פסלים מחומרים ממוחזרים ונגישים הם אמנות? ללא ספק האמנות היפה נימצאת בשפל שלא ידענו כמותו, המוזיאונים והגלריות הינם אספקלריה המשקפת את נחשול ה"גימיקל", ורבים מבאי הגלריות מבולבלים לנוכח "היצירות" שמופיעות לרגע ומתכלות אחרי התערוכה. לעיתים גם ההסבר המלומד ביותר שניתן להם, גורם לאנשים מבוכה ואי נוחות. החזון והמציאות בת זמננו מעוותת את האמנות ואת יעודה בחיי האנושות. רבים בינינו טועים ומטעים בהגדירם אמנות מהי, שופכים קיטונות של מילים המחפים על חוסר ידע ודימוי עצמי מבולבל. יש להבין ולהבחין מה בין יצירת אמנות לבין פעילות יצירתית. לא כל אחד שעוסק בפעילות הינו אמן..

האמן משקיע שנים בלימוד ושיכלול כשריו, והתוצאה יכולה להגיע אחר חודשים ארוכים. באמנות האמיתית ה"יצירה" היא העיקר. יצירת אמנות אמיתית אינה זקוקה לטילי טילים של מילים נבובות, והסברי רהב הבאים לגבות את ה"אין". יצירת אמנות אמיתית יוצרת מיד את ההכרה שהיא "שווה" ואהובה על המתבונן בה, היא איננה יוצרת אצלו דחיה או זלזול, אלא הערכה על כשרונו של האמן שיצר אותה. "הציור חייב להיות בעבור הצופה, כמו כורסה נוחה", כדברי מאטיס.

הצגת ה"גימיקל" נעשית בחדרי חדרים כמו האצת מניות כמעט, על-ידי "מעצבי טעם הקהל" ובעלי העניין המסחרי. לא תמיד נמצאת האמנות היפה בקדמת הבמה וזוכה להערכה ראויה. בדרך כלל- זוכה האמן בעל "יצירה" שהיא פרי "חזונם" של בעלי המאה, יצירות שאפשר ליצר מהר ואפילו ללא כשרון כלל. מסמנים "פורץ דרך" חדש באמנות, יוצרים אשליה ותהילה מדומה, שאין לה כל קשר והצדקה עם יצירת אמנות, (כמעט כמו הניסיון לגלות את הדוגמן או הדוגמנית הבאה) אולם ה"show", הגימיק הרגעי עושה את הבלתי מקובל "מכשיר את השרץ", בין לילה, ולמחרת אתה משתומם הכיצד הבד גדול הממדים הזה, הצבוע בצבע בשפכטל, נמכר במאות אלפי דולרים והוא יצירת המופת החדשה!

רבים יטעו ויראו ב"גימיק" מסר תרבותי לעידן חדש באמנות, פריצת דרך חדשה ובעצם זו גחמא של בעלי אינטרסים כלכליים, סוחרי האמנות. רבים אולי סבורים שחלק מהאבולוציה הם השינויים שחלים על מושגי יסוד הקשורים לתובנות של העבר בהיסטוריה האנושית וביניהם נכללת הגדרה מחודשת של  מושג מהי האמנות. לדעתי זה הרבה יותר מזה. גורם המבוכה והבלבול שחווה האמנות בת ימינו מאפיינת את דור ה"גימיקל", בעיקר בצורך האובססיבי אחר פתרונות קסם, אלטרנטיבות אקספרמנטאליות שטחיות שמובילות למבוי סתום של יוצריו. הניסיונות מגמתיים ומרוכזים רק למטרה אחת,  ליצור "הלם תרבותי", "גימיק אמנותי" של "אמנים מעמק הבכא", שרוצים לשנות את הערך ההיסטורי של מושג האמנות, ולהעמידו לצרכיהם המיידיים. הם לא מודעים לכך שהם מבטאים את דרישת "הקנון" של בעלי האינטרסים הכלכליים שפלשו ברגל גסה לשדה האמנות, ליצור משהו תזזיתי ואינסטנטי, אמנות מלאכותית ויומרנית המביאה למשבר אמון באמנות וירידת ערכה בעיני האנשים.

האמנים של בני דור "הגימיקל", נמצאים בטריפ  ובחיפוש סזיפי ל"פריצת דרך", ואינם מודעים שהיא הנחה מוטעית כי למעשה המטרה חסרת תוכן אמיתי. אם ביסוד ההנחה קיים הרצון להפתיע ולהדהים, שפירושו חידוש לשם חידוש, זה פסול מעיקרו. אם התהליך של גילוי העצמי הינו רצף בלתי נפרד מהיצירה, ומורכב מתהליכי ניסוי וטעיה, החיפוש והגילוי הינו טבעי, וראוי להקרא פריצת דרך לאמן ויצירתו. חובה לזכור, אמנות היא לא אפנה חולפת, ובשום פנים ואופן אינה "גימיקל", היא קיימת עם ראשית היקום והתפתחות הבינה האנושית. האמנות אינה זקוקה לחקייני אפנה שזוהרים לרגע כמו כוכב שביט, האמנות זקוקה ליוצרים אמיתיים ואפילו אם הינם עלומי שם, תרומתם עשויה לאזן ולמלא בתוכן את החלל שנפער. כל גישה אמנותית תהיה מבורכת אם איננה "מחוזקת" בזייפנים ושרלטני תרבות. באמנות אסור שיהיה "קנון", שתפקידו להכתיב אופנות וגימיקים מלאכותיים חולפים המחבלים ביצירת אמנות אמיתית. 

דור ה"גימיקל" שבוי ומותנה על-ידי האל הקדמון, עגל הזהב. ואין לשכוח - "הכסף" מזהה מטרות קלות, היוצרות סיטואציות המניבות עוד יותר כסף, אולם איננו ערוך לזהות את האמנות האמיתית, האיכותית, הניקנית ביזע רב, שנים רבות של עבודה ולא מעט אכזבות. היופי הוא בעיני המתבונן ואין צורך להמציא את הגלגל מחדש. לראיה דבריו של הצייר הגאון סלבדור דאלי - "הציור הוא האמת של האמנות, אין בה מקום לרמאות, או שהיא טובה או שהיא גרועה"!

לשיפוטכם - אופנות באמנות/trends market = "גימיקל"

מאת מאיה גביש - מנהלת תוכן פורטל אמנות.

© כל הזכויות שמורות לפורטל אמנות