» אמנות בתקופה העתיקה

ראשית הציור הוא בתקופה שלפני כ-30000 שנה לערך. בהיעדר שפה כתובה יצרו בני האדם את הציורים שידועים כציוריו של האדם הקדמון, המונצחים על קירות המערות.

לעולם לא נוכל לדעת בביטחון מלא איזה תפקיד מילאו ציורי המערות. ההסברים לכך הם תיאוריה בלבד. הציורים על כותלי המערות הפרהיסטוריות, מרמזים על חשיבות הציור בחייהם. אם נסקור בקצרה את העדויות האמנותיות מאוחר יותר, נגלה שבמצרים העתיקה האמנות נותרה סמלית. המצרים הקדמונים התענינו בעיקר בפיסול ואדריכלות ואת הרישום העדיפו על פני הציור בצבע.  הדמויות אשר צוירו סיפרו על אירועים מסוימים, ובמקרים רבים שולבו בכתב מבוסס איקונות (כתב חרטומים - הירוגליפים) וכמו אצל האדם הקדמון מרבית הציורים נמצאו על גבי הקברים, (הנשים המקוננות ציור מקברו של רמוס בתבי, 1370 לפנה"ס) מכאו מסתבר שציורי קיר היו פופולאריים באותה עת. כמו כן יש לציין שרב הציורים היו בסגנון הפרסקו. המצרים לא רק ציירו על קירות אלא אף צבעו פסליהם שנוצרו בחן ומקוריות.

בניגוד למצרים שציירו ציורי קיר, היוונים נהגו לצייר על לוחות עץ ואלו התכלו במשך הזמן. לפיכך העדות לגבי הציור היווני הקדום, והמקור העיקרי שלו הגיע דרך המלומד הרומי, פליניוס האב ב 79- 23 לספה"נ. עדות לאופיו של הציור היווני נימצא על הכדים. הציור עליהם היה אמנות מישנית שכן לכד הייתה חשיבות שימושית ראשונה במעלה. הם יצרו צנצנות, כלי שתייה, בקבוקי בושם וכלים ששימשו לטקסים דתיים. בציורים אלו אפשר להבחין בעניין שהיוונים גילו באנטומיה ודמותו של האדם. מטרתם המוצהרת של הציורים והפיסולים הייתה פיתוח של תמונה ריאליסטית ונעימה לעין, ניסיון חיקוי של המציאות.

האמנות הרומית שאבה את שורשיה מאמנות היוונית. כשם שהאמנות היוונית הושפעה מהאמנות המזרחית שמאפייניה דקורטיביות שופעת. לדוגמא- הפסל זורק הדיסקוס 450 לפנה"ס הוא בעצם העתק רומי של הפסל היווני מירון. ללא ספק מעיד הדבר, שהאופן בו ציירו או פיסלו היוונים את דמות האדם השפיעה במישרין על התפתחות האמנות הרומית, ומאוחר יותר על האמנות המערבית המאוחרת. קרוב לוודאי שהאמנים הרומיים המשיכו במסורת היוונית הלניסטית וייפו את קירות בתיהם בחיפויים דקורטיביים ובלוחות שיש צבעוניים. מה שמעניק ייחודיות לאמנות הרומית, הוא העניין שהם שגילו בחלל. לפתוח קיר באמצעות ציורים עם פרספקטיבה של כאילו מעקה או כרכוב, מסגרות של נופים ודמויות, ציורי קיר שיוצרים אשליה ויזואלית. דוגמא לציור קיר מסוג דומה מסוף המאה ה-1 לספה"נ, התגלה בוילה של ליוויה שליד רומא. האמנות בסגנון זה היא הבנה לתרומת האור הטבעי והשימוש בו ליצירת אפקטים של אור וצל לשמש  אמצעי להענקת נפח לצורות, והעצמת אשליית המציאות, ויצירת התלת ממד באמנות.

לאחר חורבן האימפריה הרומית ועליית הנצרות מחד, וההשתלטות האסלאם בים התיכון מאידך - חזר הציור להיות דו-ממדי, כשמטרתו העיקרית לבאר ולהדגים עקרונות דתיים. בשנת 313 החל תור הזהב של האמנות הביזנטית. במזרח התרחקו האמנים מהסגנון היווני רומי ופיתחו סגנון חדש לחלוטין- הסגנון הביזנטי, צורת אמנות שנולדה מן הנצרות, שתוליד את האמנות הרומנסקית בה החלה מגמה לשוב אל הסגנון הטבעי למראה, שתצמיח את האמנות הגותית שתתקיים משך כל ימי הביניים עד תקופת הרנסאנס.

האמנות הרומנסקית הייתה בעלת חשיבות רבה בדרום מערב צרפת, נורמנדי ואנגליה. הפטרונים של האמנות היו הנזירים, הדבר התבטא בבניית כנסיות, קישוטן ועיטורן, כמו גם העתקה ואיור של כתבי יד. סגנון הציור היה סימבולי, ומטרתו הייתה לפאר את הכנסייה, ולתאר בצורה מוסכמת ומבוססת את עקרונות הדת, על פי עיקרון שנקרא היום "הכתיבה הקדושה". האמנות הייתה מוגבלת לצרכיה של הכנסייה ונושאיה היו ממוקדים ומוגדרים מראש. בהתאם לכך פותח סגנון ציור המותאם לגומחות ארכיטקטוניות אשר קישטו כנסיות, ונוצרה אמנות הוויטראז', בה עִטרו חלונות של מוסדות דת וכנסיות אלמנט שהחדיר אור למקומות שהיו חשוכים כמעט תדיר ואף פלש גם לארמונות המלכים ולבתים הפרטיים. הנושאים ברובם סבו סביב הדת הנוצרית, והתנהלות הרלוונטית לעליה לרגל או למתן מעשר לכנסיה.

ונוס טן-טן במרוקו

תבליט קיר מאבן- 1120- 1130 לערך- מהתקופה הרומנסקית, נימצא בקתדרלת סנט – לזר, אתונה

  חווה- תבליט קיר- אתונה 1130

© כל הזכויות שמורות לפורטל אמנות

 » כל הכתבות

המעוניינים לקחת חלק בבניית נושאי תוכן בפורטל "אמנות" או כתבות רלוונטיות אחרות בנושאי אמנות, ישלחו חומר בצרוף פרטי האמן/הכותב  לכתובת שלפניכם.. info@omanut.info
כמו כן ניתן לפרסם בפורטל אמנות מאמרים בנושאי: יצירה (על כל גווניה), תרבות ואנתרופולוגיה, רוחניות ויהדות, פסיכולוגיה ופילוסופיה ועוד. פרסום מאמרים, רשמים וביקורות אמנות וכו' ללא הגבלה, חינם!