» האמנות בתקופה הגותית
תקופה זו הביאה עימה תקופה חדשה של שגשוג, ביטחון אחרי חשכת ימי הביניים, שהביא עימו נידבך חדש ומפואר בהיסטוריה של הנצרות.
האמנות הגותית שימשה בעיקר למטרות דתיות כשהציורים הם עזרי לימוד להאדיר את הנצרות לאוכלוסיה שלא ידעה קרוא וכתוב.התקופה הגותית נמשכה יותר ממאתיים שנה.תחילתה באיטליה ומשם התפשטה לאירופה כולה.היא התאפיינה בבניינן של קתדראלות חדשות עם קשתות מחודדות, קישוטי אבן, בעלות תקרה עם כיפה מצולעת כמו קתדרלת אמיין 1220 בפאריס. בעקבות כך התפתחה אומנות הויטראז', שהגיעה לשיאה בקתדרלת שאפל, בפאריס 1248.
גם בציור חלה מהפכה. ציירים בסגנון גותי אפשר היה למצוא בצרפת, איטליה, אנגליה, גרמניה, אוסטריה ובוהמיה. נקודת הציון של התקופה הגותית מתבטא בתיאור תלת ממדי של החלל והופעתם של ציורי המדונה והקדושים בדמות אנושית רכה יותר, נטורליסטית, תפישה שבוטאה על ידי אמנים איטלקיים. בסוף המאה ה- 13ועד סוף המאה ה- 15 הפך סגנון זה לדומיננטי בכל אירופה. סגנון זה הופיע בציורי לוחות עץ בוהקים בפירנצה וסיינה. סגנון הריאליזם בלט במיוחד בשימוש באפקטים שיצרו פרספקטיבה של חלל אמיתי למראה. רב הציורים מתאפיינים באלגנטיות ובעידון.
הרוממות והמתיקות מאפיין את הדמויות הקדושות מלאות הרגש ושונות מן הנוקשות של האמנות הביזנטית. גם הפיסול התעדן הדמויות יותר מעודנות, אישיות ואלגנטיות יותר, דבר אשר מתאפיין בקפלי האריג, מה שמקביל גם בציור.אמנים כמו דוצ'יו , פירשו מחדש את הציור הביזנטי,כך גם צייר אחר בן תקופתו צ'ימבואה, ואילו גו'טו הצייר הדגול מפירנצה, שינה אותו לחלוטין. הוא היה יוצר, שגישתו המהפכנית לצורה, ודרכו לתאר חלל ארכיטקטוני ריאליסטי, מהוות מפנה אדיר, בהתפתחותו של הציור. בעצם,הציור הגותי הגיע לשיאו עם ג'וטו.
הסגנון הגותי הבינלאומי התפתח במאה ה- 15 בשני כיוונים ובשניהם חלה תמורה. הראשונה התחוללה בפירנצה, הולדת הרנסנס האיטלקי, ואילו בארצות השפלה עבר הציור שינויים עצמאיים.
רוח המהפכה התאפיינה אף באמנויות נוספות. ב- 1264 התיאולוג האיטלקי תומס אקווינס החל בכתיבת התיאוריה הפילוסופית שלו, הסומה. ב- 1290 קוואליני יוצר עבודות פסיפס ופרסקאות בכנסייות רומא ובטרסטוורה. ניפתח השער למסעות לארצות המזרח בעיקבות מסעותיו של מרקו פולו הונציאני, 1271. ואילו בשטח הפילוסופיה והספרות דאנטה יוצר את הפואמה, "הקומדיה האלוהית" 1307 לערך. |