עלייתו ושקיעתו של שוק האמנות העכשוית
בן לואיס מלונדון, חוקר את העלייה המטאורית של השוק הבינלאומי לאמנות עכשוית ושקיעתו בסוף 2009.

בן לואיס, מבקר אמנות ובמאי קולנוע, ליד הכניסה לבית מכירות כריסטי'ס
הבו.......ם הגדול של האמנות העכשוית (Contemporary art) חלף בעצם, אולם בין 2003- וסתיו 2008 העולם היה עד לשגעון- גל האספנות ששטף את חיינו בחיפוש אובססיבי לאמנות - עכשוית, מצב שכמותו, לא נימצא ולא תועד בהיסטוריה, לפחות על-פי מה שידוע להיסטוריונים החוקרים את האבולוציות באמנות הבינלאומית.
במהלך השנים האחרונות בו השתולל "הטירוף" לרכישת פריטים הקשורים לאמנות - עכשוית, בן לואיס שבמקצועו הוא מבקר אמנות ובמאי סרטים, עקב אחר ההתפתחויות בשוק האמנות, ותיעד הכל באינטנסיביות הראויה לציון. באמצעות נסיעות, למכירות בשווקים ובבתי מכירות, תערוכות במוזיאונים, פתיחות גלריות ומשרדים, בתים פרטיים של המאיון העליון , אספני אמנות, מתווכים ומשקיעי אמנות, חשבי אמנות, הוא עשה זאת בנאמנות ובאדיקות המהולה בסקרנות גוברת, הכל, על-מנת להבין את הסיבות הפנומנאליות של שוק האמנות העכשוית.
במסעותיו הוא חושף עולם סבוך בדילים ועסקים מורכבים, שוק המפתח מיומנות בלהפיץ "סודות" הגורמים לשילהוב היצרים אצל "הקונים הפוטנציאליים" ( לפני המכירה הפומבית ניתן לקונים המאושרים לניסיון לתלות את התמונות היקרות בביתם). ב- 15/09/09, ביום בו התמוטטה אימפריית להמן, ההודעה המאיימת ביותר מבחינה פיננסית, מאז 1929, דמיאן הירסט הוציא למכירה פריטי אמנות שצבר בערך של מיליון 70 ליש"ט, במכירה פומבית בסות'ביס, תוך יומיים זה נימכר תמורת 111 מיליון ליש"ט.

אחד מהפריטים של משפחת הירסט במכירה פומבית, סות'ביס 2008
זו הייתה "שירת הברבור" לבועת שוק האמנות העכשוית- העליה הדרמטית בשימוש האמנות להשקעה כספית גרידא (השקעה לשם השקעה והרצה מנייתית).
בן לואיס מבקר אמנות, ובמאי קולנוע, הוחרם על- ידי בית המכירות סות'ביס ולא הורשה להיות נוכח באותה מכירה היסטורית/ "גנרלית"!
השאלה היא מדוע? הוא ערך מחקר שוק על הנעשה בשוק האמנות הרועמת של האמנות העכשוית, וטענתם של מנהלי סות'ביס " הוא משוחד" נגדם וכנגד האמנות העכשוית, ניראית פטתית ומיגננתית.
במהלך השנים בהן השגת האשראי הייתה קלה, היו בועות במגוון מוקדי השקעה כמו, נכסי נדלן, יין, נחושת, שמן וכו. אולם היה בלון אחד שגדל לממדים מפלצתיים מעל כולם- שוק האמנות העכשוית!
הדפס של אנדי וורהול נימכר תמורת $72 מיליון, ציור של רוט'קו תמורת 73$ מיליון, ועבודה של פרנסיס בייקון נימכרה תמורת 86$ מיליון ( לרומן אברמוביץ' המיליארדר). בעוד שאר הכלכלה החלה לדשדש בעטיה של תקופת צמצום האשראי בסוף 2007, בועת האמנות המודרנית בת זמננו הלכה והתפתחה לממדי ענק יותר מאי-פעם. בן לואיס במשך כל שנת 2008 המשיך במחקרו, ובכל מקום אפשרי בו היה נאמר לו "ממביני דבר" הקשורים לאמנות, כי האמנות העכשוית תשרוד לנצח, מאותגרת על-יד תשוקה לעולם ניפלא ועשיר הרבה יותר.

הדפס, אנדי וורהול נימכר תמורת 43 מיליון דולר

המרכז הלבן, מרק רות'קו, 1950 נימכר ב 73 מיליון דולר
אולם בן לואיס מצא סיבות אחרות לבום של האמנות העכשוית- עולם שניבנה על מיומנות של מכירה אגריסיבית שיווקית שונה ממה שהיה מקובל, ספסרות וספקולציות, סודיות ספקולאטיבית והקלות מס המעורבת עם עולם האמנות וכוללת- סוחרים, ספקים, אספנים, גלריות, בתי מכירות, במחשבה נוספת אפילו מוזיאונים ציבוריים.
בסרטו הוא מגלם את עצמו ואת חשיפת התפוצצות בועת האמנות העכשוית, הניצפית זו הפעם הראשונה באמצעות סרט זה.
לבסוף בדיוק כמו שניבא לפני זמן רב, שוק האמנות העכשוית התמוטט, הוא ירד ב-40% בנובמבר 2008, וב-75% בפברואר 2009, ועדיין הוא נימצא בנפילה מתמשכת.
הסרט איננו רק מעקב אחר התפוצצות הבועה של שוק האמנות העכשוית, הוא מהווה כמשל לדימיון שווא על תאווה, בצע וחמדנות שדרדר את העולם לקצה ב-2008 ומתבטא כיום כמצוקה עולמית בכלכלת השוק.